דג "סיני" מוקפץ

יש לי חברה, שאני לא אציין את שמה כי אולי זה אבק לשון הרע וזה לא מדבר אליכם, שתמיד שאני אדבר איתה- היא תהיה באמצע לאכול דגים. אולי לא תמיד דגים אבל תמיד משהו מגרה. לרוב דגים. לרוב ברוטב סיני.

וזה תמיד כשאני מורעבת ובא לי משהו טוב. בעצם – זה גם תמיד, ותמיד זה בא עם תיאורים עסיסיים על הרוטב הסיני של הדג, על הסיר הענק שאבא שלה מכין וזה מספיק לנצח.

וכל פעם שמישהו מרגיש רעב או עצוב או בודד או זה סתם געגועים לדג, הוא פותח את הסיר ולוקח חתיכה באלגנטיות, אוכל ומתמלא בסיפוק ורגשות חיוביים, והכי חשוב- הסיר נותר מלא.

זה סוג של קסם כזה. לא תופסת איך זה עובד. אבל זה אמיתי. ככה זה נראה

לדוגמה, אנחנו מדברות ביום ב'.

אני: היי #$%;?, מה את אוכלת עכשיו?

-דג טעיים שאבא שלי הכין. ברוטב סיני עם ירקות משהו עסיסי.

אני: אוף איזה כיף לך. בא לי גם.

והשיחה נמשכת בלה בלה בלה בלה

למחרת, אני: היי %$#;?, מה קורה? אני רעבה.. 

-יוו, בדיוק אני באמצע לאכול דג טעייים ברוטב סיני עם ירקות!

אני: אבל אכלת אותו אתמול?

-נכון, ונשאר! מלא!

נחסוך לכם את יום רביעי ונעבור דוך לחמישי ערב, זמן כזה שתמיד צריך אוכל.

אני: היי #$%;?!, את כאן? 

-כן, אני בדיוק אוכלת.. נחשי?

אני: דג סיני טעים עם ירקות משהו טעים שהכנתם לפני שנות דור וזה תמיד קיים! אני לא מאמינה לך!

ולהוכחה, אני מקבלת תמונה של התבנית או הסיר האלמותי הזה:

אז מה יש לי לומר? תמונה אחת שווה הרבה מילים.

הגיע צהרים אחד. תהיתי מה להכין. הפעם, במקום להיות לוזרית ולקרוא את התיאורים שמחסירים לי פעימה ותמונות שגורמות לי לנידודי שינה, אני מכינה בעצמי דג מוקפץ! שייקפצו לי כל העולם, לי יהיה בבית. דג. מוקפץ. ברוטב סיני. וכך עשיתי.

מה זה רוטב סיני? זה משהו שחור. כמובן. עם שומשום. כמובן.

טוב, כמובן שביקשתי מתכון וכמובן שקיבלתי אותו מפורט עם תמונות כמו שאני אוהבת (תודה! ) אבל הוא הכיל כל מיני דברים בשפה זרה: טריאקי, סויה, צ'ילי ועוד מילים מוזרות כאלו שאני לא מבינה…

אז התבססתי על העיקרון ואת היתר חירטטתי כהרגלי. זה יהיה דג- כאן אין מקום להרבה סטיות. מוקפץ- כי אני אקפיץ אותו, סיני- כי הוא מיוצר בסין. כלומר מיובא מסין. אף אחד לא יכול לייצר דג. האריזה שלו ודאי מיוצרת בסין. את זה אני אומרת מידיעה. ליתר אמינות אני אשים לו ברוטב משהו כהה, וגם שומשום. (לכן קוראים לזה סיני, כי זה עם שומשום וסינים אוכלים שומשום- לא? אה, לא הם אוכלים אורז… אז זה נקרא כך בגלל האורז כי מגישים את המנה הזאת על אורז, לא חשוב)

זה באמת יצא טעים בטירוף! באמת! ועוד עם דג פושט כמו מושט!

אבל.. נגמר. לחלוטין. תוך כמה דקות וזהו.

ומה עם מחר? טיפשה שכמותך. שני אנשים. שני דגים. חשבון לוגי פשוט. לכמה זמן בדיוק חשבת שיספיק??? לשנתיים?

זהו, יש לי בעיה. אני לא יודעת להכין כמויות. אני מבשלת בכמות של בית בובות. נכון שאנחנו רק שניים, אבל אני אוכלת בשביל כמה! ומחר גם יום! ומחר, שוב ילעגו לי המילים מהמסך: דג טעיים מוקפץ ברוטב סיני…

לפחות בדבר אחד נוחמתי. אני יודעת להכין את זה. אמנם זה שונה מהמקור, אבל משגע. ובלי רטבים מוכנים קנויים. 

אולי תכינו לשבת? זה ממש טוב! גם לכאלו שלא אוהבים מושט!!!

אפשר להגיש את זה על אורז, או עם אטריות אורז או נודלס… או בלי כלום וזה באמת כל כך טעים.

נ.ב. כדי לנקות את שמה של החברה, גילוי נאות: אז זאת הסיבה שאפשר לאכול את אותו תבשיל שבוע. פשוט לוקחים כל פעם כמות כזאת:

באמת! ככה היא אוכלת כל פעם!

אז מי בית בובות, אני או היא?

מתכון לדג מוקפץ עם ירקות: (כמות ל-2 אפשר ורצוי להגדיל)

2 מנות דג מכל סוג שהוא (מושט, טונה, סלמון) (הטונה תצטרך עוד כמה דקות בישול)

ירקות חתוכים למקלות בכמות של כ-2 כוסות, אפשר יותר:

בצל, גזר, פלפל בצבעים שונים, נבטים, שעועית, פטריות וכו'

שן שום פרוסה

לרוטב:

2 כפות גדושות סילאן

1 שן שום כתושה

2 כפות שמן זית

מיץ מחצי לימון

1 כף פטרוזיליה/ כוסברה קצוצה

1 כף גדושה קורנפלור

3 כפות מים

תבלינים: מלח, פלפל שחור, פלפל שאטה- צ'ילי גרוס ועוד מה שאתם אוהבים.

שוטפים את הדגים ומשרים אותם כחצי שעה במיץ לימון ומלח. חותכים את הדגים לחתיכות די גדולות, נניח כל מושט ל-4 או 6, מערבבים את רכיבי הרוטב ומשרים את הדג במשרה.

בינתיים מקפיצים את הבצל, תחילה ללא שמן בסיר עם מכסה ולאחר שמתחיל להיעשות שקוף מוסיפים ככף שמן, מערבבים וממשיכים עוד דקה לטגן. מוסיפים את השום ומיד לאחר מכן את הירקות. מקפיצים ומערבבים כמה דקות. עכשיו זה תלוי כמה אתם אוהבים את הירקות רכים- אם רוצים ממש מבושל אפשר לכסות במכסה ולתת להם להתאדות קצת באדים של עצמם.

עכשיו עושים מקום לדג- מזיזים את כל הירקות הצידה ומניחים בזהירות את חתיכות הדג שהושרו ברוטב על הסיר. צורבים כמה דקות מכל צד.

בקערה שהשרינו את הדגים נשאר קצת רוטב- אנחנו צריכים אותו, ואפילו מומלץ להגדיל אותו:

נוסיף שוב מעט סילאן, שמ"ז ולימון, רבע כוס מים וכף גדושה שומשום! (סוף סוף, תודו שנרגעתם)

מערבבים בעדינות את תכולת הסיר, בודקים שהדג עשוי- הוא צריך ממש כמה דקות בודדות מכל צד. שופכים את יתרת הרוטב, מביאים לרתיחה ומכבים מיד.

זהו, מוכן! עכשיו זה רגע האמת. מגישים מעל אורז או בשילוב עם אטריות ומרגישים במסעדה סינית .